מרטירוסוב נ' בנק הפועלים בע"מ

החלטה

בפניי בקשה מטעם התובעת לפטור מאגרה.

עובדות והליכים רלוונטיים עיקריים

ביום 9.1.12 הגישה התובעת נגד הנתבע תביעה ל"פסק דין הצהרתי". בכתב התביעה נתבקש סעד של הצהרה לפיה מבוטלת משכנתא שנרשמה על דירת התובעת כבטוחה במסגרת הלוואות שנטלו התובעת ובעלה המנוח ז"ל מהתובע לשם רכישת הדירה, כאשר הטענה היא שהתובע התרשל כלפי התובעת ובעלה המנוח, בכך שנתן להם הלוואות משכנתא מבלי שנעשה להם ביטוח חיים (נוכח מצבו של הבעל ז"ל) ומבלי שהוסברה לתובעים משמעות הדברים. עוד נתבקש בכתב התביעה הנ"ל סעד של החזר כספים ששולמו לתובע ע"ח הלוואות המשכנתא, מיום פטירת המנוח.

ביום 9.1.12 הגישה התובעת בקשה ראשונה לפטור מאגרה.

ביום 19.2.12 ניתן ע"י סגנית הנשיאה, כב' השופטת נועה גרוסמן, לבקשת התובעת, סעד זמני של צו עיכוב הליכי הוצל"פ בהם נקט הנתבע למימוש המשכנתא מושא התביעה. התובעת הפקידה ביום 13.3.12 את הסך של 3,000 ₪ שנקבע בהחלטה הנ"ל כתנאי לעיכוב ההליכים.

ביום 1.3.12 ולאחר קבלת תגובת הנתבע ותשובת התובעת על התגובה, נדחתה בקשת הפטור הראשונה, ע"י כב' הרשם עמיעד רט. האגרה (בגין הגשת כתב התביעה המקורי הנ"ל) בסך 633 ₪ שולמה ע"י התובעת ביום 13.3.12.

ביום 15.4.12 הגיש התובע כתב הגנה. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובעת, ונטענו גם טענות סף של התיישנות, של שיהוי וקנטרנות ושל היעדר עילה, כאשר בנושא היעדר העילה נטען שמדובר בתביעה כספית למעשה שהוגשה באצטלה שבה הוגשה כדי להתחמק מתשלום אגרה כנדרש.

ביום 15.5.12 נערך דיון בפני כב' השופטת איילה גזית, שבסופו נתקבלה עמדת הנתבע בנושא האגרה ונקבע, כי "אין מדובר בתביעה לפסק דין הצהרתי...זוהי תביעה כספית לכל דבר ועניין". בהמשך לכך נדרשה התובעת לפרט הסכומים הרלוונטיים לצורך קביעת סכום התביעה הנכון. עוד נקבע באותה החלטה כי "היה והתובעת תמצא לנכון להגיש בקשה לפטור מאגרה, היא תידון בפני הרשם".

התובעת לא הגישה עד כה הודעה ברורה לגבי סכום התביעה הנכון עם פירוט הסכומים הרלוונטיים המרכיבים את סכום התביעה.

ביום 18.12.12 הגישה התובעת בקשה חדשה לפטור מאגרה. בבקשה זו נטען כי "מחישוב האגרה עולה כי האגרה עומדת ע"ס 20,580 ₪ אשר המחצית הראשונה של האגרה הוא 10,290 ₪". גם בבקשה זו לא טרחה התובעת לציין את סכום התביעה ורכיביו.

ביום 24.12.12 נתתי החלטה בה הוריתי לתובעת להגיש תצהירים לפירוט כל ההליכים וההחלטות הרלוונטיים וכן לפירוט כל הדרוש לבחינת יכולתה הכלכלית.

ביום 15.1.13 הגישה התובעת תצהיר ומסמכים בעניין יכולתה הכלכלית. בהמשך החלטתי אתייחס לבקשת התובעת הנ"ל מיום 24.12.12 ביחד עם התצהיר והמסמכים הנ"ל שהגישה ביום 15.1.13 כאל "הבקשה שבנדון".

ביום 30.1.13 הגיש התובע תגובה לבקשה שבנדון, בה התנגד לבקשה. התגובה נתמכה בתצהירו של ב"כ התובע, עוה"ד שלמה ובר.

ביום 6.2.13 הגישה המדינה תגובה על הבקשה שבנדון, בה טענה כי התובעת לא צירפה לבקשה שבנדון את כל שנדרשה לצרפה בהחלטה הנ"ל מיום 24.12.12. התגובה לא נתמכה בכל תצהיר או אסמכתא.

ביום 3.3.13 הגישה התובעת תשובתה על תגובות התובע והמדינה הנ"ל על הבקשה שבנדון. בתשובה זו מכחישה התובעת את טענות הנתבע והמדינה וחוזרת על עמדתה ומבוקשה שבבקשה שבנדון. התשובה לא נתמכה בכל תצהיר או אסמכתא.

הכרעה

מן הראוי להציג תחילה את המסגרת הנורמטיבית של הדיון.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן – "התקנות") מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.